ההבדל בין מעשים טובים חיצוניים ושינויים בטבעכם.

 ההבדל בין מעשים טובים חיצוניים ושינויים בטבעכם

דברי אלוהים רלוונטיים:

שינוי בטבע האדם מתייחס בעיקר ל שינוי באופיו. לא ניתן לזהות את היבטי אופיו של אדם לפי התנהגויות הגלויות באופן חיצוני. הם קשורים ישירות לערכו של אדם ולחשיבות קיומו. במילים אחרות, הם קשורים ישירות לערכי החיים האנושיים, לדברים שבמעמקי הנשמה ולמהותם של בני האדם. אדם שלא מסוגל לקבל את האמת לא יחווה שינוי מההיבטים האלה. רק אם בני אדם חוו את עבודתו של אלוהים, נוכחו לחלוטין באמת, שינו את ערכיהם ואת השקפותיהם על הקיום ועל החיים, התאימו את דעותיהם עם אלה של אלוהים ורכשו את היכולת להישמע לאלוהים באופן מלא ולהיות מסורים לאלוהים – רק אז ניתן לומר שטבעם השתנה. ייתכן שנראהשאתם מקדישים מאמץ מסוים, ייתכן שאתם ניחנים בכושר התאוששות במצבים קשים, ייתכן שאתם מסוגלים לבצע את הסדרי עבודה שקיבלתם מלמעלה, וייתכן שאתם מסוגלים ללכת לכל מקום שאליו יאמרו לכם ללכת, אך אלה רק שינויים קטנים בהתנהגותכם, ולא די בהם כדי לומר שחל שינוי בטבעכם. ייתכן שאתם מסוגלים לצעוד בנתיבים רבות, לסבול קשיים ולספוג השפלה אדירה; ייתכן שאתם מרגישים קרובים מאוד לאלוהים, וייתכן שרוח הקודש עובדת בקרבכם. אולם כשאלוהים מבקש מכם לעשות דבר מה שלא תואם את תפיסותיכם, ייתכן שבכל זאת לא תישמעו לאלוהים, אלא תחפשו תירוצים, תמרדו בו ותתנגדו לו, אפילו עד כדי כך שתאשימו את אלוהים ותביעו מחאה נגדו. זו בעיה חמורה! זה מוכיח שעדיין קיים בכם אופי של התנגדות לאלוהים, ושלא התחולל בכם ולו שמץ של שינוי.

מתוך "מה שעליכם לדעת על שינוי טבעכם" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'

בני האדם מסוגלים להתנהג יפה, אך זה לא בהכרח אומר שהאמת מצויה ברשותם. הלהט שבני האדם חווים יכול רק לגרום להם לפעול על פי דוקטרינות ולציית לתקנות. לבני אדם שהאמת לא ברשותם אין שום דרך לפתור בעיות מהותיות, ודוקטרינות לא יכולות למלא את מקומה של האמת. אלו שחוו שינוי בטבעם הם שונים. אלו שחוו שינוי בטבעם מבינים את האמת; יש להם כושר הבחנה בכל דבר ועניין; הם יודעים איך לפעול בהתאם לרצונו של אלוהים, איך לפעול בהתאם לעקרונות האמת, איך לפעול באופן שישביע את רצונו של אלוהים; והם מבינים את אופי השחיתות שהם מגלים. כאשר נחשפים הרעיונות והתפיסות שלהםהם, הם מסוגלים להפעיל כושר הבחנה ולזנוח את הבשר. זהו הביטוי לשינוי בטבעם. כשמדובר בשינוי בטבעם, הדבר העיקרי הוא שהם מבינים את האמת בבירור, וכאשר הם מוציאים דברים לפועל, הם מנהיגים את האמת באופן מדויק יחסית, ושחיתותם אינה מתגלה לעתים קרובות כמו בעבר. באופן כללי, בני אדם שטבעם השתנה נראים הגיוניים למדי ובעל כושר הבחנה לא רע. ומכיוון שהם מבינים את האמת, הם לא מפגינים צדקנות ויהירות כמו בעבר. בני אדם כאלה מסוגלים להבין הכל בבירור, ולכן הם לא נעשים יהירים. יכולה להיות להם תפיסה שקולה של השאלות הבאות: מהו מקומו של אדם, כיצד יש להתנהג בהיגיון, כיצד ניתן להיות צייתנים, מה יש לומר ומה אסור לומר, ומה יש לומר ולעשות עם בני אדם שונים. לכן נאמר שבני אדם כאלה הם הגיוניים יחסית. אלו שטבעם משתנה באמת מביאים לידי ביטוי צלם אנוש, והם באמת מחזיקיםבאמת. הם תמיד מסוגלים לדבר ולראות דברים בהתאם לאמת, וכל מעשה שלהם נעשה לפי עקרונות מנחים. הם לא נתונים להשפעתו של אף אדם, עניין או דבר, יש להם השקפות משלהם בלבד, והם יכולים לשמור על עקרונות האמת. טבעם יציב יחסית, והם לא הפכפכים, ובלי קשר למצב, הם מבינים איך למלא את חובתם כראוי ואיך לעשות דברים כדי להשביע את רצונו של אלוהים. אלה שטבעם השתנה אינם מתמקדים במה שעליהם לעשות כדי להיראות טוב ברמה השטחית – ברור להם בקרבם מה עליהם לעשות כדי להשביע את רצונו של אלוהים. אם כן, ייתכן שמבחוץ נראה שהם לא נלהבים במיוחד או שהם לא עשו שום דבר גדול במיוחד, אך כל מה שהם עושים הוא משמעותי, בעל ערך ומניב תוצאות מעשיות. אין ספק שאמת רבה מצויה ברשותם של אלה שטבעם השתנה – ניתן לראות זאת בבירור על פי נקודת המבט שלהם לגבי עניינים שונים ועל פי העקרונות הניכרים במעשיהם. אלה שהאמת אינה מצויה ברשותם לא חוו בשום אופן אף שינוי בטבעם. אין הכוונה בכך שבני אדם בשלים וממולחים באנושיותם בהכרח יחוו שינוי בטבעם. הכוונה היא בעיקר למקרים שבהם חלק מהרעלים השטניים שבתוך אופיים של בני אדם משתנים עקב הכרתם את אלוהים והבנתם את האמת. במילים אחרות, רעלי השטן מיטהרים, והאמת שאלוהים מבטא מכה שורשים בקרב בני האדם האלה, הופכת לחייהן ונעשית לתשתית קיומם. רק אז הם הופכים לבני אדם חדשים, ובעקבות כך, טבעם משתנה. שינוי בטבע האדם אין פירושו ש טבעם החיצוני של בני האדם כנוע יותר מאשר היה לפני כן, שהם היו יהירים אך עכשיו דבריהם הגיוניים, או שהם נהגו להקשיב לאיש ושעכשיו הם מסוגלים להקשיב לאחרים – אי-אפשר לומר שהשינויים החיצוניים האלה הם שינויים בטבע האדם. כמובן, שינויים בטבע האדם אכן כוללים מצבים כאלה, אך העיקר הוא שחייהם הפנימיים של בני האדם השתנו. האמת שאלוהים מבטא הופכת ממש לחייהם, חלק מהרעלים השטניים שבקרבם סולקו, ונקודות המבט שלהם השתנו לחלוטין ואינן תואמות משום בחינה את נקודת המבט של העולם. הם רואים בבירור את מזימותיו ורעליו של התנין הגדול האדום כאש, והם תפסו את המהות האמיתית של החיים. אם כן, ערכי החיים שלהם השתנו – זהו השינוי היסודי ביותר וזו המהות של שינוי בטבע האדם.

מתוך "ההבדל בין שינויים חיצוניים לשינויים בטבעו של אדם" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'

בעולם הדתי, רבים סובלים באופן משמעותי לאורך כל חייהם, מכניעים את גופם או נושאים את הצלב שלהם, ואף סובלים ושורדים עד לנשימתם האחרונה! יש כאלה שעדיין צמים בבוקר יום מותם. כל חייהם הם מתנזרים ממזון טוב ובגדים יפים ומדגישים רק את הסבל. הם מסוגלים להכניע את גופם ולזנוח את בשרם. אולם חשיבתם, תפיסותיהם, גישתם המנטלית, ועצם אופיים הישן – אף אחד מאלה לא זכה לשום טיפול. הם לא מבינים את עצמם באמת. הדימוי המחשבתי שיש להם על אלוהים הוא הדימוי המסורתי של אל מופשט ומעורפל. נחישותם לסבול למען אלוהים נובעת מקנאותם ומאופיים החיובי. על אף שהם מאמינים באלוהים, הם לא מבינים את אלוהים ואת רצונו. הם רק עובדים למען אלוהים וסובלים למענו בעיוורון. הם לא מייחסים כל ערך להבחנה, והם לא טורחים כלל לוודא ששירותם באמת ישביע את רצונו של אלוהים. מעבר לכך, הם כלל לא יודעים איך להצליח להבין את אלוהים. האל שהם משרתים הוא לא אלוהים בצלמו המקורי, אלא אל שהם עצמם המציאו, אל שהם שמעו עליו או אל אגדי שנכתב עליו בעבר. לאחר מכן, הם נעזרים בדמיונם הפורה ובלבם ירא האל כדי לסבול למען אלוהים ולקחת על עצמם את העבודה שאלוהים רוצה לעשות. שירותם יותר מדי לא מדויק, כך שלמעשה אין איש שמשרת את אלוהים באמת באופן שמשביע את רצונו. בלי קשר לשאלה כמה הם מוכנים לסבול, לא חל כל שינוי בנקודת מבטם המקורית על שירות ובדימוי המחשבתי שיש להם על אלוהים, מפני שהם לא עברו את המשפט והייסורים של אלוהים ואת הזיכוך והטיהור שלו, ומפני שאף אחד לא הנחה אותם באמצעות האמת. אפילו אם הם מאמינים בישוע המושיע, אף אחד מהם לא ראה את המושיע מעולם. הם רק יודעים עליו מאגדות ושמועות. לפיכך, השירות שלהם מסתכם בלא יותר משירות אקראי בעיניים עצומות, כמו עיוור שמשרת את אביו. מה ניתן להשיג בסופו של דבר באמצעות שירות כזה? ומי יראה אותו בעין יפה? מההתחלה ועד הסוף, השירות שלהם כלל לא משתנה לעולם. הם מקבלים רק שיעורים מעשה-ידי-אדם ומבססים את השירות שלהם רק על הטבעיות שלהם ועל הדברים שמוצאים חן בעיניהם. איזה גמול יכול להיות לכך? גם פטרוס, שראה את ישוע, לא ידע איך לשרת באופן שישביע את רצונו של אלוהים. הוא הבין רק בסוף, בזקנתו. מה ההשלכה של הדבר על אותם עיוורים שלא חוו כל טיפול או גיזום ואשר אף אחד לא הנחה אותם? השירות של רבים מכם היום דומה לזה של אותם עיוורים, הלא כן? כל מי שלא השתנה ולא זכה למשפט, גיזום וטיפול, הוא למעשה אדם שלא נכבש לחלוטין, הלא כן? מה התועלת בבני אדם כאלה? אם החשיבה שלכם, הבנתכם על החיים והבנתכם על אלוהים לא מראות כל שינוי חדש ולא מובילות ולו לרווח ממשי מועט, לעולם לא תשיגו דבר ראוי לציון בשירותכם! ללא חזון וללא הבנה חדשה על עבודתו של אלוהים, לא תוכלו להיות בני אדם שנכבשו. אם כך, האופן שבו אתם משמשים כחסידי אל יהיה כמו זה של אלה שסובלים וצמים – ערכו יהיה מועט! בדיוק מפני שיש עדות מעטה במעשיהם, אני אומר ששירותם חסר תועלת! לכל אורך חייהם, בני האדם האלה סובלים ויושבים בכלא, ובכל רגע, הם שורדים, מדגישים אהבה וטוב לב ונושאים את הצלב שלהם. העולם משמיץ ודוחה אותם, והם חוו את כל הקשיים. הם נשמעים לאלוהים עד הסוף, ובכל זאת, הם לא נכבשים ולא יכולים לשאת עדות על כך שהם נכבשו. הם סבלו לא מעט, אך בתוך תוכם, הם לא מכירים כלל את אלוהים. שום דבר מחשיבתם הישנה לא טופל, וכך גם תפיסותיהם הישנות, הנהגים הדתיים שלהם, הבנותיהם האנושיות ורעיונותיהם האנושיים. אין בהם הבנה חדשה כלל. הבנתם על אלוהים לא אמיתית ולא מדויקת ולו במעט. הם לא הבינו כהלכה את רצונו של אלוהים. האם ייתכן שהדבר נועד לשרת את אלוהים? יהיה אשר יהיה האופן שבו הבנתם את אלוהים בעבר, נניח שתשמרו עליו היום ותמשיכו לבסס את הבנתכם את אלוהים על התפיסות והרעיונות שלכם, בלי קשר למה אלוהים יעשה. כלומר נניח שאין לכם שום הבנה חדשה ואמיתית על אלוהים ושאתם לא מצליחים להכיר את צלמו האמיתי ואת טבעו האמיתי של אלוהים. נניח שהבנתכם על אלוהים עדיין מונחית על ידי חשיבה פאודלית חדורת אמונות טפלות, ושהיא עדיין תולדה של דמיונות ותפיסות אנושיות. אם כך הדבר, הרי שלא נכבשתם. כשאני אומר לכם את כל הדברים האלה כעת, מטרתי היא לאפשר לכם להבין ולנצל את הידע הזה כדי להוביל אתכם להבנה מדויקת וחדשה. הכוונה בהם היא גם להיפטר מהתפיסות הישנות והידע הישן האלה שאתם נושאים בתוככם, כדי שתוכל להיות לכם הבנה חדשה. אם באמת תאכלו ותשתו את דבריי, הבנתכם תשתנה במידה ניכרת. כל עוד אתם שומרים על לב ממושמע כשאתם אוכלים ושותים את דברי האל, נקודת המבט שלכם תשתנה. כל עוד תהיו מסוגלים לקבל את הייסורים החוזרים והנשנים, המנטליות הישנה שלכם תשתנה בהדרגה. כל עוד המנטליות הישנה שלכם תתחלף מהיסוד בחדשה, גם הנוהג שלכם ישתנה בהתאם. כך, השירות שלכם יהפוך יותר ויותר מוכוון מטרה, והוא יותר ויותר יהיה מסוגל להשביע את רצונו של אלוהים. אם תוכלו לשנות את חייכם, את הבנתכם על החיים ואת תפיסותיכם הרבות על אלוהים, הטבעיות שלכם תצטמצם בהדרגה. זו התוצאה לאחר שאלוהים כובש את האדם, לא פחות מכך. זה השינוי שייראה באדם. אם באמונכם באלוהים, כל מה שאתם יודעים קשור להכנעת גופכם, להישרדות ולסבל, ואם לא ברור לכם אם מעשיכם נכונים או שגויים, לא כל שכן למען מי הם, איך ייתכן שנוהג כזה יוביל לשינוי?

מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

בכל פעם שבני אדם דתיים כאלה מתכנסים יחדיו, הם שואלים, "אחות, איך את מרגישים בימים אלה?" היא עונה, "אני מרגישה מחויבת לאלוהים ושאני לא מסוגלת למלא את רצון לבו." אחות אחרת אומרת, "גם אני מחויבת לאלוהים ולא מסוגלת לְרַצות אותו." המשפטים והדברים הספורים האלה מבטאים לבדם את הדברים הזדוניים שבעומק לבם. המילים האלה הן המילים המתועבות ביותר והן מעוררות סלידה עד מאוד. אופיים של בני אדם כאלה מתנגד לאלוהים. בני האדם שמתמקדים במציאות מתקשרים את כל מה שבלבם ופותחים את לבם כשהם מתקשרים. הם לא נוקטים שום מעשה מזויף או גינונים ונימוסים ריקים מתוכן. הם תמיד ישירים ולעולם לא מצייתים לאף כלל ארצי. אלה הם בני האדם שנוטים לגלם דברים כלפי חוץ, אפילו כשהם חסרי היגיון. כשאדם אחר שר, אדם כזה מתחיל לרקוד, אפילו מבלי לשים לב שהאורז כבר נשרף בסיר. בני אדם כאלה הם לא יראי שמיים או נכבדים, והם יותר מדי קלי דעת. כל אלה הן דוגמאות להיעדר מציאות! כשאנשים מסוימים משתפים עניינים של חיים ברוח, ועל אף שהם לא מדברים על מחויבות לאלוהים, הם שומרים על אהבה אמיתית כלפיו בלבם. מחויבותכם לאלוהים לא קשורה לבני אדם אחרים. אתם מחויבים לאלוהים ולא לאדם. אם כן, בשביל מה אתם מדברים ללא-הרף עם הזולת? עליכם לייחס חשיבות להיווכחות במציאות, ולא לקנאות או מראית עין חיצוניות.

מה מייצגים המעשים הטובין השטחיים של האדם? הם מייצגים את הבשר והדם, ואפילו הנוהגים החיצוניים הטובים ביותר לא מייצגים חיים, אלא רק את המזג האישי שלכם. הנוהגים החיצוניים של האדם לא יכולים למלא את רצונו של אלוהים. אתם מדברים ללא-הרף על מחויבותכם לאלוהים, אך אתם לא יכולים לקיים את חיי הזולת או לגרום לזולת לאהוב את אלוהים. האם אתם מאמינים שמעשים כאלה יְרַצו את אלוהים? אתם מאמינים שזה רצון לבו של אלוהים, שאלה מעשים רוחניים, אך למעשה, זה מגוחך! אתם מאמינים שהדברים שמספקים אתכם והדברים שאתם רוצים הם הדברים שמסבים עונג לאלוהים. האם הדברים שמספקים אתכם יכולים לייצג מה שמספק את אלוהים? האם אופיו של האדם יכול לייצג את אלוהים? הדברים שמספקים אתכם הם בדיוק הדברים שאלוהים מתעב, וההרגלים שלכם הם מה שאלוהים שונא ודוחה. אם אתם מרגישים מחויבים, לכו להתפלל לאלוהים. אין צורך לדבר על כך עם הזולת. אם אתם לא מתפללים לאלוהים ובמקום זאת מושכים תשומת לבו של הזולת אל עצמכם ללא-הרף, האם מעשה זה יכול למלא את רצון לבו של אלוהים? אם מעשיכם הם תמיד רק למראית עין, פירוש הדבר שאתם בני האדם השחצנים ביותר בעולם. איזה מין אדם עושה רק מעשים טובים באופן שטחי ונעדר כל מציאות? בני אדם כאלה הם פרושים ואנשים דתיים צבועים! אם לא תחדלו מנוהגיכם החיצוניים ואם לא תוכלו להשתנות, יסודות הצביעות שבכם יגדלו עוד יותר. ככל שהצביעות גדולה יותר, כך ההתנגדות לאלוהים רבה יותר, ובסופו של דבר, בני אדם כאלה יושלכו הצדה ללא ספק!

מתוך 'האמונה באלוהים צריכה להתמקד במציאות ולא בטקסים דתיים' ב'הדבר מופיע בבשר'

קטעים לעיון מתוך דרשות ושיתוף:

בעולם הדתי, יש הרבה בני אדם אדוקים שאומרים, "השתנינו עקב אמונתנו בישוע אדוננו. אנחנו מסוגלים להשקיע מאמצים למען האדון, לעבוד למען האדון ולסבול מאסר למען האדון, ואנחנו לא מתכחשים לשמו. אנחנו מסוגלים לעשות הרבה דברים הגונים, לתת כספים לצדקה, לתרום ולעזור לעניים. אלה שינויים גדולים! לכן, אנחנו כשירים להיכנס למלכות השמיים." מה אתם חושבים על הדברים האלה? האם יש לכם יכולת הבחנה בכל הנוגע לדברים האלה? מה פירוש הדבר לעבור טיהור? האם אתם חושבים שאם התנהגותכם השתנתה ואתם עושים מעשים טובים, פירוש הדבר שעברתם טיהור? מישהו אומר, "השלכתי הצדה את הכל. השלכתי הצדה את העבודה שלי, את משפחתי ואת רצונות הבשר והדם כדי להשקיע למען אלוהים. האם השינויים האלה שווי ערך לטיהור?" אפילו אם עברתם את כל השינויים האלה, זו לא הוכחה מוצקה לכך שעברתם טיהור. אם כך, מה הנקודה העיקרית? באיזה היבט תוכלו לעבור טיהור שיוכל להיחשב לטיהור של ממש? טיהור שממגר את הטבע השטני שמתנגד לאלוהים פירושו טיהור של ממש. מהם הביטויים של טבע שטני שמתנגד לאלוהים? הביטויים המובהקים ביותר הם יהירות, שחצנות, צדקנות וגאווה עצמית, כמו גם רמייה, בוגדנות, שקרים, הונאה וצביעות. כשהטבע המושחת הזה כבר אינו חלק ממישהו, פירוש הדבר שהוא עבר טיהור של ממש. נאמר שיש 12 ביטויים עיקריים בטבעו השטני של האדם, כגון להתייחס לעצמכם כמכובדים ביותר; לאפשר למי שמציית לכם לשגשג, ולגרום למי שמתנגד אליהם למות; לחשוב שרק אלוהים נעלה מכם, לסרב להישמע לאף אחד אחר, ולא להתייחס לאחרים; ליצור מלכות עצמאית ברגע שיש לכם סמכות; לרצות להיות בעלי הסמכות היחידים, למלוך בכל הדברים ולהחליט על כל הדברים בעצמכם. כל הביטויים האלה הם טבע שטני. חייבים לטהר את הטבע השטני הזה כדי שמישהו יוכל לחוות שינוי בטבע חייו. שינוי בטבע חייו של אדם הוא לידה מחדש הנובעת מכך שמהותו השתנתה. לפני כן, כשהוא קיבל סמכות, הוא היה מסוגל להקים מלכות עצמאית משלו. כעת, כשהוא מקבל סמכות, הוא משרת את אלוהים, נושא עדות על אלוהים והופך למשרת של אנשיו הנבחרים של אלוהים. האין זה שינוי של ממש? לפני כן, הוא התרברב בכל מצב ורצה שאחרים יעריכו אותו ויעבדו אותו. כעת, הוא נושא עדות על אלוהים בכל מקום ולא מתרברב. בלי קשר לאופן שבו שבני אדם נוהגים בו, הוא חש שזה בסדר. גם אם בני אדם מעירים עליו הערות, הוא חש שזה בסדר. לא אכפת לו. הוא מתמקד רק במתן שבחים לאלוהים, בנשיאת עדות על אלוהים, בסיוע לאחרים להבין את אלוהים ובסיוע לאחרים לציית בפני אלוהים. האין זה שינוי בטבע חייו? "אנהג באחים ובאחיות באהבה. אהיה רחום עם הזולת בכל מצב. לא אחשוב על עצמי, ואספק תועלת לזולת. אעזור לאחרים לקדם את חייהם ואמלא את תחומי האחריות שלי עצמי. אעזור לאחרים להבין את האמת ולזכות באמת." זו הכוונה באהבה לרעכם כמוכם! בכל הנוגע לשטות, אתם יכולים לזהות אותו, להחזיק בעקרונות, למתוח קו גבול בינכם לבינו ולחשוף באופן יסודי את הרשע של השטן, כדי להציל את אנשיו הנבחרים של אלוהים מפגיעת השטן. כך תגנו על אנשיו הנבחרים של אלוהים, וזו דוגמה אף עוצמתית יותר לאהבה לרעכם כמוכם. בנוסף, עליכם לאהוב את מה שאלוהים אוהב ולשנוא את מה שאלוהים שונא. הדברים שאלוהים שונא הם צוררי משיח, רוחות רעות ורשעים. פירוש הדבר הוא שגם אנחנו צריכים לשנוא צוררי משיח, רוחות רעות ורשעים. עלינו להתייצב לצדו של אלוהים. אסור לנו להתפשר איתם. אלוהים אוהב את בני האדם שהוא רוצה להושיע ולברך. באשר לבני האדם האלה, עלינו להיות אחראים, לנהוג בהם באהבה, לעזור להם, להוביל אותם, לקיים אותם ולתמוך בהם. האין זה שינוי בטבע החיים? בנוסף, אם תבצעו עבירות או טעויות, ואם תזנחו את העקרונות במעשיכם, תוכלו לקבל את הביקורת, התוכחה, הטיפול והגיזום מצד האחים והאחיות; תוכלו להתייחס לכל הדברים האלה בדרך הנכונה ולקבל אותם מאלוהים, ותוכלו להיות חסרי שנאה ולחפש את האמת כדי לפתור את השחיתות שלכם עצמכם. האין זה שינוי בטבע חייכם? כן...

האם השינוי בהתנהגות שמדובר בו בעולם הדתי הוא דוגמה לשינוי בטבע חיים? כולם אומרים שלא. מדוע? הסיבה העיקרית לכך היא שאנשים כאלה עדיין מתנגדים לאלוהים. הדבר זהה לפרושים, שהיו אדוקים מאוד כלפי חוץ. הם הרבו להתפלל, הם הסבירו את כתבי הקודש, והם נצמדו היטב להוראות שבחוק. אפשר לומר שכלפי חוץ, לא היה בהם דופי. בני האדם לא הצליחו לזהות שום פגם. עם זאת, מדוע הם עדיין היו מסוגלים להתנגד לאלוהים ולגנות אותו? על מה זה מעיד? גם אם בני אדם נראים טובים, אם האמת לא בידם, ולפיכך, הם לא מכירים את אלוהים, הם בכל זאת יתנגדו לאלוהים. כלפי חוץ, הם היו טובים כל כך. אולם מדוע זה לא נחשב לשינוי בטבע חיים? הסיבה לכך היא שטבעם המושחת לא השתנה כהוא זה, והם היו עדיין יהירים, שחצנים, ובמיוחד צדקנים. הם האמינו בידע ובתיאוריות שלהם עצמם, והם האמינו שהם מבינים את כתבי הקודש יותר טוב מכולם. הם האמינו שהם מבינים הכל ושהם טובים מבני אדם אחרים. זו הסיבה לכך שהם התנגדו וגינו את ישוע אדוננו כשהוא הטיף ועשה את עבודתו. זו הסיבה לכך שכאשר העולם הדתי שומע שהמשיח של אחרית הימים ביטא את כל האמת, הם מגנים אותו אפילו שהם יודעים שזו האמת.

מתוך 'דרשות ושיתופים על היווכחות בחיים'