ההגינות הקדושה שמאמינים באלוהים צריכים להתאפיין בה.

 ההגינות הקדושה שמאמינים באלוהים צריכים להתאפיין בה

דברי אלוהים רלוונטיים:

מה נכלל באנושיות הרגילה? תובנה, היגיון, מצפוי ואופי. אם תוכלו להשיג רגילות בכל אחד מההיבטים האלה, האנושיות שלכם תעמוד ברף. עליכם להיות בדמותו של בן אנוש רגיל ולהתנהג כמאמינים באלוהים. אתם לא חייבים להגיע לגבהים אדירים או לעסוק בדיפלומטיה. עליכם פשוט להיות בן אנוש רגיל, עם היגיון של אדם רגיל, להיות מסוגל להבין דברים, ולפחות להיראות כמו בן אנוש רגיל. זה מספיק. כל מה שנדרש מכם כיום תואם את היכולות שלכם, ולא כופה עליכם בשום אופן לגרום לברווז לעמוד על ענף. לא יאמרו לכם דברים חסרי תועלת ולא תתבצע עליכם עבודה חסרת תועלת. עליכם להיפטר מכל הכיעור שמתבטא ומתגלה בחייכם. השטן השחית אתכם ואתם יותר מדי מלאים ברעלנים של השטן. כל מה שאתם מתבקשים לעשות הוא להיפטר מהטבע השטני המושחת הזה – לא שתהפכו לאדם בכיר, מפורסם או דגול. זה חסר תועלת. העבוד שנעשית עליכם תואמת את מהותכם. יש מגבלות למה שאני דורש מבני האדם. אם כל בני האדם של היום היו מתבקשים להתנהג כמו בכירים סינים ולהנהיג את נימת קולם של בכירים סינים או היו מאומנים בסגנון הדיבור של עובד ממשלה בכיר, או היו מתאמנים על הסגנון ונימת הדיבור של מסאים וסופרים, גם זה לא יהיה טוב. זה לא היה בר-ביצוע. בהתאם לאיכותכם, עליכם להיות מסוגלים לפחות לדבר בחוכמה ובטקט ולהסביר דברים בבירור. כך תעמדו בדרישות. לכל הפחות, יש להשיג תובנה והיגיון. נכון להיום, הדבר העיקרי הוא להיפטר מהטבע השטני המושחת. עליכם להיפטר מהכיעור שאתם מבטאים. אם לא תיפטרו מהדברים האלה, איל תוכלו לזכות בהיגיון ותובנה עילאיים? בני אדם רבים רואים שהעידן התשנה, ולכן הם לא מגלים ענווה או סבלנות, וייתכן שגם אין להם אהבה או הגינות של קדוש. בני האדם האלה מגוחכים מדי! האם יש לכם קמצוץ של אנושיות רגילה? האם יש להם עדות כלשהי? אין להם תובנה והיגיון כלל וכלל. כמובן, צריך לתקן היבטים מסוימים בנוהגם של בני האדם, שהם סוטים ושגויים. דוגמה לכך היא חיי הרוח הנוקשים של בני האדם בעבר, או המראה של קהות חושים או רפיון שכל בעבר – אלה כולם דברים שצריכים להשתנות. שינוי אין פרושו להניח לכם להיות מופקרים או להתענג על הבשר והדם ולומר כל מה שאתם רוצים. דיבור לא זהיר אינו תקין. התנהגות של בן אנוש רגיל היא דיבור בהיגיון. כן פירושו כן, לא פירושו לא. אל תסלפו את העובדות, ודברו באופן ראוי. אל תרמו, אל תשקרו. צריך לדעת מה המגבלות של אדם רגיל בכל הנוגע לשינוי טבעו. אם לא תדעו זאת, לא תהיו מסוגלים להיווכח במציאות.

מתוך 'שיפור האיכות נועד לקבלת ישועתו של אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'

בטבעם של בני אדם רגילים, אין רמייה או הונאה. יש לבני האדם קשרים רגילים זה עם זה, הם לא עומדים לבדם, וחייהם אינם בינוניים או מנוונים. בנוסף לכך, כולם מהללים את אלוהים, דבריו מחלחלים בקרב בני האדם, ובני האדם חיים בשלום איש עם רעהו. תחת טיפולו והגנתו של אלוהים, העולם מתמלא בהרמוניה ללא הפרעתו של השטן, וכבודו של אלוהים נושא את החשיבות העליונה בקרב בני האדם. בני אדם כאלה הם כמו מלאכים: הם טהורים ומלאי חיים, הם אף פעם לא מתלוננים על אלוהים, והם מקדישים את כל מאמציהם לכבודו של אלוהים על פני האדמה.

מתוך 'פרק 16' מתוך 'פירושים של מסתרי דברי האל לתבל כולה' ב'הדבר מופיע בבשר'

יש לי רצונות רבים. אני רוצה שתוכלו להתנהל באופן ראוי ומכובד, שתמלאו את חובתכם בנאמנות, שיהיו לכם אמת ואנושיות, שתהיו בני אדם שיכולים לוותר על הכל ולוותר על חייהם למען אלוהים, וכן הלאה וכן הלאה. כל התקוות האלה נובעות מהליקויים שלכם ומהשחיתות והמרדנות שלכם.

מתוך 'עבירות יובילו את האדם לגיהינום' ב'הדבר מופיע בבשר'

כלפי חוץ, נדמה שבני האדם שאלוהים משתמש בהם חסרי הגיון, נדמה שאין להם קשרים הולמים עם הזולת, על אף שהם מדברים בנימוס ולא ברשלנות, ועל אף שהם תמיד שומרים על לב שקט בפני אלוהים. אך בני אדם כאלה הם בדיוק מסוג בני האדם שמתאים לשימושה של רוח הקודש. בני האדם "חסרי ההיגיון" האלה שאלוהים מדבר עליהם נראים כאילו אין להם קשרים הולמים עם הזולת, וכאילו אין להם אהבה מוחצנת או נהגים שטחיים, אך כאשר הם מתקשרים דברים רוחניים, הם יכולים לפתוח את לבם ולהעניק לאחרים באופן חסר אנוכיות את הנאורות וההארה שהם השיגו מחוויה ממשית בפני אלוהים. כך הם מבטאים את אהבתם לאלוהים וכך הם מְרַצים את רצונו של אלוהים. כשכל בני האדם האחרים משמיצים אותם ושמים אותם ללעג, הם מסוגלים לא להניח לבני אדם, אירועים או דברים מבחוץ לשלוט בהם, והם בכל זאת יכולים להיות שקטים בפני אלוהים. נדמה שיש לבני אדם כאלה תובנות ייחודיות משלהם. בלי קשר לבני אדם אחרים, לבם לעולם לא עוזב את אלוהים. כשבני אדם אחרים משוחחים בצהלה ובהומור, לבם עדיין נותר בפני אלוהים, הם עדיין מהרהרים בדבר האל או מתפללים בדממה לאל שבלבם, ושואפים לכוונותיו של אלוהים. הם אף-פעם לא הופכים את תחזוקת הקשרים ההולמים שלהם עם בני אדם אחרים לדבר העיקרי. נדמה שאין לבני אדם כאלה שום תורת חיים. כלפי חוץ, בני האדם האלה מלאי חיים, מקסימים ותמימים, אך הם ניחנים גם בשלוות נפש. זו דמותו של אדם שאלוהים משתמש בו. דברים כגון תורת חיים או "הגיון רגיל" לא יכולים לחלחל לדעתו של אדם כזה. אדם כזה הקדיש את כל לבו לדבר האל, ונדמה שיש לו מקום בלבו לאלוהים בלבד. זה סוג האדם שאלוהים מכנה אדם "חסר היגיון", וזה בדיוק סוג האדם שאלוהים משתמש בו. אפשר לזהות אדם שמשמש את אלוהים באופן הבא: בלי קשר לזמן או למקום, לבו תמיד נמצא בפני אלוהים; בלי קשר למופקרות של אחרים ולכך שהם מתענגים על תשוקה ועל הבשר והדם, לבו לעולם לא עוזב את אלוהים, והוא לא נוהה אחר ההמון. רק אדם כזה מתאים לשימושו של אלוהים, ורק אדם כזה הוא בדיוק זה שרוח הקודש הופכת אותו למושלם. אם אתם לא מסוגלים להגיע לשלב הזה, הרי שאתם לא כשירים לכך שאלוהים יזכה בכם ולכך שרוח הקודש תהפוך אתכם למושלמים.

מתוך 'חשוב מאוד לייסד קשר הולם עם אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'

בני אדם שהאמת בידם הם אלה שבחווייתם האמיתית יכולים לעמוד איתן בעדותם, לעמוד איתן בעמדתם, לעמוד לצד אלוהים מבלי לסגת, ולקיים קשר רגיל עם בני אדם שאוהבים את אלוהים, שנשמעים לאלוהים גם כשאירועים נקרים בדרכם, ושנשמעים לאלוהים עד המוות. הנוהג והגילויים שלכם בחיים האמיתיים הם עדות לאלוהים – זה האופן שבו האדם מביא את אלוהים לידי ביטוי ונושא עדות על אלוהים וזו באמת ההנאה האמיתית מאהבתו של אלוהים; כשתחוו חוויות עד השלב הזה, תשיגו השפעה הולמת. אתם דבקים בהבאת דברים לידי ביטוי בפועל, וכל מעשה שלכם זוכה להערצת הזולת. הופעתכם שגרתית אך אתם מביאים לידי ביטוי חיים של אדיקות גמורה, וכשאתם מבטאים את דברי האל, אלוהים מכוון אתכם והופך אתכם לנאורים. אתם יכולים לומר את רצון האל בדבריכם, לבטא את המציאות, ואתם מבינים הרבה על שירות ברוח. אתם כנים בדבריכם, הגונים וישרים, אינכם מהוגנים ולא אנשי ריב, ואתם מסוגלים להישמע להסדרי האל ולעמוד איתנים בעדותכם כאשר נקרים אירועים בדרככם, וכן אתם שומרים על שלוותכם בלי קשר למה שאתם עוברים. אנשים מסוג זה ראו באמת את אהבת האל. יש בני אדם שהם עדיין צעירים, אך הם מתנהגים כאנשים בגיל העמידה. הם בוגרים, האמת בידיהם והם מושא להערצת הזולת – אלה הם בני האדם בעלי העדות המייצגים את אלוהים.

מתוך 'בני האדם שאוהבים את אלוהים יחיו לאורו לנצח' ב'הדבר מופיע בבשר'

קטעים לעיון מתוך דרשות ושיתוף:

אדם שבאמת מאמין באלוהים יוציא לפועל מדי יום לפחות את חמשת ההיבטים הבאים של חיים רוחניים: יקרא את דבר האל, יתפלל לאלוהים, ישתף על אמת, ישיר מזמורים ושירי הלל ויחפש את אלוהים בכל דבר. אם גם אתם תנהלו חיים של אסיפות, תזכו להנאה רבה יותר. אם אדם ניחן ביכולת קליטה טובה, כלומר הוא מסוגל לתפוס את כוונותיו של אלוהים לאחר שהוא קרא את דברי האל בעצמו, והוא מסוגל להבין את האמת ולדעת איך לפעול בהתאם לאמת, ניתן לומר שהאדם הזה יצליח באמונתו. אם אין לאדם חיים רוחניים כאלה, או אם חייו הרוחניים אינם תקינים ואם הם קיימים רק לעתים רחוקות בלבד, האדם הזה הוא מאמין מבולבל. מאמינים מבולבלים לא יכולים להשיג תוצאות טובות ממילוי חובתם. אמונה באלוהים ללא חיים רוחניים היא רק תשלום מס שפתיים לאמונה באלוהים. אלוהים לא שוכן בלבם של מאמינים, וברור שאין בלבם יראת אל. איך ייתכן שיהיה לבני אדם כאלה צלם של בני אנוש רגילים?

(...)

יש עשר נקודות בנוגע לנוהג ולהיווכחות בכל הקשור למצבו הרצוי של אדם הולם:

1. פעלו בהתאם לכללי ההתנהגות המקובלים, דעו את הכללים, וכבדו את המבוגרים וטפלו בצעירים.

2. נהלו אורח חיים הולם, כזה שיועיל לעצמכם ולאחרים.

3. התלבשו בצורה מכובדת וצנועה. אסור ללבוש בגדים מוזרים או מהודרים.

4. אין ללוות כסף מאחים או מאחיות מכל סיבה שהיא, ואין להשתמש ברכוש של אחרים.

5. מגע עם בני המין השני צריך להתקיים במסגרת גבולות ברורים. על המעשים להיות מכובדים וצנועים.

6. אל תתווכחו עם בני אדם. למד להקשיב לאחרים בסבלנות.

7. הקפידו על היגיינה, אך בהתאם לתנאים בפועל.

8. קיימו קשרים ויחסים תקינים עם אחרים, למדו לכבד אותם ולהתחשב בבני אדם, ולאהוב זה את זה.

9. עשה את כל מה שביכולתכם כדי לעזור לנזקקים. אין לבקש או לקבל דברים מאחרים.

10. אל תאפשרו לבני אדם לשרת אתכם. אל תיתנו לאחרים לעשות את העבודה שעליכם לעשות בעצמכם.

עשרת הכללים האלה הם המינימום שעל כל המאמינים באלוהים לקיים בחייהם. בני אדם שמפרים את הכללים האלה הם עלובים באופיים. אפשר לומר שאלה הם הכללים בביתו של אלוהים. מי שמפר אותם לעתים קרובות יושלך הצדה ללא ספק.

כל מי שעוסק בחיפוש האמת, צריך גם לנהוג על פי עשר מידות האופי הטובות של הקדושים הקדומים. אין ספק שבני אדם שמנהיגים באופן שגרתי את הכללים האלה יקצרו פירות אדירים לעצמם. הכללים האלה מועילים מאוד לאנושות.

עשרת העקרונות הנחוצים להגינות של קדושים:

1. ערכו תפילות בוקר על ידי קריאה של דברי האל במשך כחצי שעה.

2. חפשו את כוונותיו של אלוהים בכל דבר בכל יום, כדי שתוכלו להנהיג את האמת בדיוק רב יותר.

3. שתפו עם כל מי שאתם באים איתם במגע, תוך שאתם לומדים זה מחוזקותיו של זה ומפצים זה על חולשותיו של זה, כדי שתוכלו שניכם להתקדם.

4. סגלו גישה אופטימית לחיים, שירו לעתים קרובות מזמורים ושירי הלל, והכירו תודה לחסדו של אלוהים.

5. אל תסתבכו בעולם החילוני. התקרבו בקביעות לאלוהים בלבכם ואל תתערבו בענייניהם של אחרים.

6. שמרו על חוכמה בלבכם והתרחקו ממקומות רעים ומסוכנים.

7. אל תתווכחו עם בני אדם, שתפו על האמת והסתדרו עם אחרים.

8. עשו בשמחה את כל מה שביכולתכם כדי לעזור לאחרים, להפחית את דאגותיהם ולעזור להם לפתור את הקשיים בהיווכחותם באמונה באלוהים.

9. למדו איך להישמע לבני אדם, לא לשלוט בהם ולא להכריח אותם. אפשרו לבני אדם להרוויח בכל דבר.

10. עבדו את אלוהים בלבכם לעתים קרובות, אפשרו לו להחזיק בריבונות בכל הדברים והשביעו את רצונו בכל דבר.

עשרת העקרונות לעיל לחיים אנושיים ועשר הדרכים לנהוג בהגינות של קדושים הם כולם דברים שבני אדם מסוגלים לעשות. בני אדם יכולים להנהיג את העקרונות והדרכים האלה כל עוד הם מבינים אותם. גם אם הם מפרים אותם מדי פעם, לא קשה לתקן זאת. כמובן, בני אדם ספציפיים שהאנושיות שלהם גרועה מדי הם היוצא מן הכלל.

משיתופיהם של בכירים

המונח "אנושיות תקינה" מתייחס בעיקר למצפון, היגיון, אופי וכבוד. מצפון והיגיון כוללים יכולת הבלגה, סבלנות כלפי אחרים, יושר, התנהגות בבני אדם בחוכמה ואהבה כנה לאחים ולאחיות. אלה הם חמשת המאפיינים שחייבים להיות באנושיות תקינה.

המאפיין הראשון הוא לב של הבלגה. בלי קשר לפגמים שאנחנו רואים באחיינו ואחיותינו, עלינו להתייחס אליהם כראוי, לא לדחות אותם ולא לתקוף אותם. כשאנחנו רואים ליקויים או שחיתות אצל בני אדם אחרים, עלינו לזכור שזוהי התקופה של עבודת הישועה של אלוהים, ולכן העובדה שאנשיו הנבחרים של אלוהים מגלים שחיתות היא דבר רגיל. עלינו לגלות הבנה, וחוץ מזה, עלינו להביט בשחיתות של עצמנו., אנחנו לא בהכרח מגלים פחות שחיתות מאחרים. אנחנו צריכים להתייחס לגילויי השחיתות של אחרים בדיוק כפי שאנחנו מתייחסים לגילויי השחיתות שלנו. כך נוכל להבליג ביחס לאחרים. אם אתם לא יכולים להיות סבלנים כלפי אחרים, פירוש הדבר הוא שיש לכם בעיה בהיגיון. הדבר מוכיח גם שאתם לא מבינים את האמת ולא מכירים את עבודתו של אלוהים. מה פירוש הדבר לא להכיר את עבודתו של אלוהים? פירוש הדבר הוא לא לדעת שעבודתו של אלוהים עדיין לא הסתיימה, ושהאדם חי עדיין בתקופה של עבודת הישועה של אלוהים – עדיין לא הושלמנו. לכן, באופן בלתי נמנע, כל אדם יגלה שחיתות. כעת כולם עוסקים בחיפוש האמת כראוי, תוך שהם מתוודעים לשחיתות של עצמם וחווים את דבר האל. כולם נמצאים בתקופה של ההיווכחות באמת, ואף אחד עדיין לא השיג את האמת במלואה. רק כאשר בני האדם ירכשו את האמת, טבע חייהם יתחיל להשתנות. כשבני האדם יבינו את הנקודה הזו, יהיה להם היגיון של בני אדם תקינים. ואז הם גם יתייחסו לאחרים בהיגיון. אם לא יהיה לבני האדם היגיון, הם לא יתייחסו לאף אחד בהיגיון.

המאפיין השני הוא הנהגת סבלנות כלפי הזולת. לא די בהבלגה בלבד – עליכם להיות גם סבלניים. לעתים תוכלו פשוט להבליג ולהבין, אך באופן בלתי נמנע, אח או אחות מסוימים יעשו דבר מה שיפגע או יעליב אתכם. במצב כזה, קל לטבע המושחת של האדם להתפרץ, מפני שכולנו אוהבים לריב ולהגן על גאוותנו, וכולנו אנוכיים ושחצנים. לכן אם מישהו אומר משהו שפוגע בכם או עושה משהו שמעליב אתכם, עליך להיות סבלניים. סבלנות כלולה גם היא במסגרת ההיגיון. בני אדם יפתחו סבלנות רק אם יהיה להם היגיון. אולם איך נוכל להיות סבלניים? אם אתם רוצים שתהיה לכם סבלנות כלפי אחרים, עליכם להבין אותם תחילה. כלומר בלי קשר למי שאומר משהו שפוגע בכם, קודם כל עליכם להבין את הדברים הבאים: "דבריו פגעו בי. נראה שמה שהוא אמר חושף את חסרונותיי ומכוון אליי. אם דבריו מכוונים אליי, למה הוא מתכוון? האם הוא מנסה לפגוע בי? האם הוא רואה בי גורם אויב? האם הוא שונא אותי? האם הוא נוקם בי? לא העלבתי אותו, ולכן התשובה לשאלות אלה לא יכולה להיות חיובית." מאחר שזה המצב, בלי קשר לדבריהם של האח או האחות האלה, לא הייתה להם כל כוונה לפגוע בכם או להתייחס אליכם כאל אויבים. זה ודאי. כשהם אמרו את הדברים האלה, הם פשוט ביטאו מה שאדם רגיל חושב, הם שיתפו על האמת, דנו בידע, חשפו את שחיתותם של בני אדם או הכירו במצב המושחת שלהם עצמם. הם בשום אופן לא כיוונו את דבריהם לאדם מסוים. תחילה אתם מציעים הבנה, ולאחר מכן כעסכם יכול לדעוך ואתם יכולים לזכות בסבלנות. מישהו ישאל: "אם מישהו תוקף אותי במודע ומתכוון לפגוע בי, ואם הוא אומר בכוונה תחילה את הדברים האלה כדי להשיג מטרה כלשהי, איך ייתכן שאהיה סבלני?" עליכם להיות סבלנים כך: "גם אם מישהו תוקף אותי בכוונה תחילה, עליי להיות סבלני בכל זאת. זאת מכיוון שאלה הם אחי או אחותי ולא אויב, וברור שהם לא השטן, המשחית. אחים ואחיות יגלו שחיתות באופן בלתי נמנע, ויהיו בלבם כוונות מסוימות. זה מצב רגיל. עליי להבין זאת, לגלות אמפתיה ולהפגין סבלנות." עליכם לחשוב כך ואז להתפלל לאלוהים ולומר: "אלוהים, מישהו פגע כרגע בגאווה שלי. לא אוכל לקבל את ההשפלה הזו. אני תמיד רוצה להתעצבן ולתקוף. זה גילוי ממשי של שחיתות. נהגתי לחשוב שיש בי אהבה כלפי הזולת, אך כעת כשדבריו של מישהו ננעצו בלבי, אני לא יכול לשאת זאת. אני רוצה להכות בחזרה. אני רוצה נקמה. איפה האהבה שלי? האין כל זה רק שנאה? קיימת עדיין שנאה בלבי! אלוהים, האופן שבו אתה מרחם עלינו וסולח לנו על חטאינו הוא האופן שבו עלינו לרחם על הזולת. אסור לנו לנטור טינה. אלוהים, בבקשה הגן עליי, אל תיתן לאופי שלי להתפרץ. אני רוצה להישמע לך ולחיות בתוך אהבתך. בכל מעשינו, אנחנו ממרים את פיהם של המשיח ושל אלוהים ומתנגדים להם במידה רבה מדי, אך המשיח עדיין סבלני כלפנו. אלוהים מבצע את השלב הזה בעבודתו בסבלנות ובאהבה אדירים. כמה סבל, השפלה והשמצות היה על המשיח לשאת? אם המשיח יכול היה להיות סבלני, הרי שהסבלנות המעטה שאנחנו זקוקים לה בטלה בשישים! הסבלנות שלנו כה חלשה בהשוואה לסבלנותו של המשיח..." ברגע שתתפללו כך, תרגישו שאתם מושחתים מדי, יותר מדי חסרי חשיבות, בעלי שיעור קומה נמוך מדי, וזה הרגע שבו הזעם שלכם ישכך. כך תוכלו להשיג סבלנות.

המאפיין השלישי הוא להתייחס לבני אדם בכנות. להיות כנים עם בני האדם, פירושו שבלי קשר למעשינו, בין שאנחנו עוזרים לאחרים, בין שאנחנו תומכים באחינו ובאחיותינו, ובין שאנחנו מתקשרים על האמת, עלינו לדבר מהלב. יתרה מכך, אל תטיפו לדברים שלא עשיתם. בכל פעם שאחים ואחיות זקוקים לעזרתנו, עלינו לעזור להם. עלינו למלא כל חובה שאנחנו צריכים למלא. היו ישרים, אל תשקרו ואל תתיימרו. ...כמובן, כדי להיות כנים דרושה מעט חוכמה בעת טיפול בבני אדם מסוימים. אם אתם רואים שאדם מסוים לא אמין מפני שהשחיתות שלו עמוקה מדי, אם אתם לא יכולים לראות מה בלבו ואתם לא יודעים מה הוא עלול לעשות, עליכם להיות נבונים ולא לספר לו הכל. כדי להיות כנים, צריכים להיות לכם עקרונות. אל תדברו ללא הבחנה על דברים שאסור לכם לדבר עליהם. יתר על כן, כדי להיות כנים, נדרש דיבור בהיגיון ובתקינות. יש בני אדם שמתעקשים להנהיג כנות ולפתוח את לבם בפני אנשים בלי קשר לשאלה כמה הם עסוקים. איך ייתכן שזה נוהג של אדם כן? האין זה טיפשי? להיות אדם כן, פירושו לא להיות טיפש. פירושו להיות אדם חכם, פשוט ופתוח, שאינו מרמה. עליכם לנהוג בצורה תקינה ובהיגיון. כנות מושתתת על היגיון. זה הפירוש של כנות בטיפולכם בבני אדם, וזה פירושה של כנות. כמובן, הדבר החשוב בכנות הוא להיות כנות כלפי אלוהים. תהיה זו בעיה גדולה אם תהיו כנים בפני בני אדם אחרים אך לא תהיו כנים עם אלוהים ותרמו אותו? אם אתם שואפים להיות כנים בפני אלוהים, באופן טבעי תהפכו לכנים בפני בני אדם אחרים. אם לא תוכלו לעשות זאת לפני אלוהים, יהיה לכם קשה אף יותר לעשות זאת לפני בני אדם אחרים. בלי קשר לשאלה באיזה היבט של האמת או של דבר מה חיובי אתם נוכחים, ראשית עליכם לעשות זאת בפני אלוהים. כשתוכלו לעשות זאת בהצלחה בפני אלוהים, תוכלו להביא זאת לידי ביטוי בטבעיות בפני בני אדם אחרים. אל תתאמצו לעשות דבר כזה או אחר בפני אחרים, ואז תעשו כל מה שמתחשק לכם בפני אלוהים. זה לא תקין. הדבר החשוב ביותר הוא לעשות זאת בפני אלוהים, שבודק את האנושות ובוחן את לבם של בני האדם. אם תוכלו לעבור את המבחן הזה בפני אלוהים, המציאות בידיכם. אם לא תוכלו לעבור את המבחן הזה בפני אלוהים, המציאות לא בידיכם – זה עיקרון של הנהגת האמת.

המאפיין הרביעי הוא להתייחס לבני אדם בחוכמה. יש כאלה שיאמרו: "האם דרושה חוכמה כדי להסתדר עם אחים ואחיות?" כן, מכיוון ששימוש בחוכמה יביא עוד יותר תועלת לאחים ולאחיות. יש כאלה שישאלו: "שימוש בחוכמה עם אחים ואחיות פירושו שימוש בערמומיות, הלא כן?" חוכמה אינה ערמומיות, אלא ההפך הגמור מערמומיות. שימוש בחוכמה פירושו לשים לב לאופן הדיבור עם האחים והאחיות ששיעור קומתם נמוך יותר, כדי למנוע מצב שבו הם לא יוכלו לקבל את דבריכם. כמו כן, אם תנהגו יותר מדי בפשטות ובפתיחות ותספרו הכל לבני אדם בעלי שיעור קומה נמוך, במיוחד כאלה שהאמת לא מצויה ברשותם ואשר מגלים שחיתות או טבע מושחת כלשהו, ייתכן שיהיה להם קל יותר להאשים אותך או לנצל אותך. על כן, עליכם לנקוט כמה אמצעי זהירות ולהשתמש בטכניקה מסוימת בדיבורכם. עם זאת, גילוי זהירות בגישתכם לבני אדם אין פירושו לא לעזור להם או לא לאהוב אותם –פירושו רק לא לספר להם מיד דברים חשובים על ביתו של אלוהים וסתם לתקשר איתם על האמת. אם הם זקוקים לסיוע רוחני בחייהם ואם הם זקוקים להזנה של האמת, עלינו לעשות את כל מה שביכולתנו להשביע את רצונם מהבחינה הזו. אולם אם הם שואלים לגבי דבר מה הקשור לביתו של אלוהים, או לגבי המנהיגים והעובדים, אין צורך לספר להם. אם תאמרו להם, סביר להניח שהם ידליפו את המידע הזה והדבר ישפיע על עבודת ביתו של אלוהים. במילים אחרות, אם מדובר במשהו שהם לא אמורים לדעת או משהו שאין צורך שהם ידעו, אל תספרו להם על כך. אם מדובר במשהו שעליהם לדעת, עשו את כל מה שביכולתכם כדי לספר להם על כך באופן מוחשי וללא היסוס. אם כן, מהם הדברים שעליהם לדעת? העיסוק בחיפוש אחר האמת הוא מה שעליהם לדעת: באילו אמיתות הם צריכים להיות מצוידים, אילו היבטים של האמת עליהם להבין, אילו חובות עליהם למלא, אילו חובות הם כשירים למלא, באיזה אופן עליהם למלא את החובות האלה, כיצד ניתן להביא לידי ביטוי אנושיות תקינה, כיצד ניתן לקיים את חיי הכנסייה – כל אלה הם דברים שבני האדם צריכים לדעת. לעומת זאת, אסור לגלות באקראי לזרים או לחסרי אמונה במשפחתכם את הכללים והעקרונות של ביתו של אלוהים את עבודת הכנסייה ואת המצבים של האחים והאחיות. זהו העיקרון שיש לציית לו כשאנחנו משתמשים בחוכמה. לדוגמה, השמות והכתובות של המנהיגים שלכם הם פרטים שאסור לדבר עליהם. אם תדברו על הדברים האלה, לעולם לא תדעו מתי המידע הזה יגיע לאוזניהם של חסרי אמונה. אם המידע הזה יגיע למרגלים רעים או לסוכנים חשאיים, הדבר יכול לגרום לבעיה חמורה. הדבר דורש חוכמה, וזו הסיבה לכך שאני אומר שחוכמה היא דבר חיוני. יתרה מכך, כשאתם נוהגים בפשטות ופתיחות, ישנם דברים פרטיים מסוימים שאינכם יכולים לספק לאף אחד סתם כך. עליכם להעריך את שיעור קומתם של האחים והאחיות כדי לבדוק אם לאחר שתספרו להם, הם יתנהגו ברשעות ויתבדחו על דבריכם. אם המידע הזה יתפשט, הדבר יגרום לכם לבעיה, מה שיזיק ליושרה שלכם. לכן התנהגות בפשטות ופתיחות דורשת גם חוכמה. זה הרף הרביעי החיוני לאנושיות תקינה – התייחסות לבני אדם בחוכמה.

המאפיין החמישי הוא אהבה אמיתית כלפי אחים ואחיות שבאמת מאמינים באלוהים. כרוכים בכך מעט אכפתיות, סיוע בפועל ורוח של שירות. בפרט, עלינו לשתף יותר עם האחים והאחיות שעוסקים בחיפוש האמת ולספק להם יותר הזנה. לא משנה אם הם מאמינים חדשים או אם הם מאמינים כבר מספר שנים. יש עיקרון מסוים אחד של חיי הכנסייה: אכפתיות כלפי מי שעוסק בחיפוש האמת. שתפו איתם יותר, תנו להם יותר הזנה והשקו אותם יותר, כדי שהם יוכלו להתרומם במהירות האפשרית, מה שיאפשר להם לצמוח בחייהם בהקדם האפשרי. באשר למי שלא עוסק בחיפוש האמת, אם מתברר שהוא לא אוהב את האמת לאחר תקופה של השקיה, אין צורך להשקיע בו מאמצים כה רבים. זה לא הכרחי, מכיוון שכבר עשיתם את כל מה שניתן לעשות מבחינה אנושית. מספיק שמילאת את אחריותכם. ...עליך לראות במי אתם צריכים למקד את עבודתכם. האם אלוהים יהפוך למושלם את מי שלא עוסק בחיפוש האמת? אם רוח הקודש לא תעשה זאת, מדוע שבני האדם ימשיכו להתאמץ בעיוורון? אתם לא מבינים את עבודתה של רוח הקודש, אך אתם תמיד כה בטוחים בעצמכם – האין זו טיפשות ובורות אנושיות? לכן, סייע יותר לאחים ולאחיות שבאמת עוסקים בחיפוש האמת, מפני שהם מושאי הישועה של אלוהים ובני האדם שהוא הועיד ובחר מראש. אם נשתף על האמת לעתים קרובות עם בני האדם האלה כשפינו ולבנו שווים, ואם נתמוך זה בזה ונזין זה את זה, בסופו של דבר נזכה כולנו בישועה. אתם בוגדים ברצונו של אלוהים אם אתם לא מצטרפים לבני האדם האלה. ...בני אדם בעלי אנושיות תקינה בכנסייה צריכים להשתייך לבני האדם שעוסקים בחיפוש האמת, מתנהלים בהרמוניה עם בני האדם האלה, ומשקיעים מאמצים בהדרגה למען אלוהים במהלך החיפוש אחר האמת כשפיהם ולבם שווים. כך בני אדם שעוסקים בחיפוש האמת יזכו בישועה, וגם אתם תזכו בישועה, מפני שרוח הקודש פועלת בין בני האדם שעוסקים בחיפוש האמת...

שיתפנו זה עתה על חמשת ההיבטים שחייבים להיות באנושיות תקינה. אם יהיו לכם כל חמשת המאפיינים האלה, תוכלו להתנהל בהרמוניה עם האחים והאחיות, תוכלו למצוא את מקומכם בכנסייה, ותוכלו למלא את חובתכם על הצד הטוב ביותר.

מתוך 'דרשות ושיתופים על היווכחות בחיים'