מדוע אלוהים קרוי בשמות שונים בעידנים שונים?

 מדוע אלוהים קרוי בשמות שונים בעידנים שונים?

דברי אלוהים רלוונטיים:

בכל עידן, אלוהים עושה עבודה חדשה ומתקרא בשם חדש; כיצד ייתכן שיעשה עבודה זהה בעידנים שונים? כיצד ייתכן שידבוק בישן? שמו של ישוע נלקח לעבודת הגאולה. אם כך, האם עדיין יתקרא באותו שם כשישוב באחרית הימים? האם עדיין יעשה את עבודת הגאולה? מדוע יהוה וישוע הם אחד, אך מתקראים בשמות שונים בעידנים שונים? האם הסיבה אינה שעבודתם בעידנים אלה שונה? האם שם אחד יכול לייצג את אלוהים בשלמותו? בדרך זו, על אלוהים להיקרא בשם שונה בעידן שונה, עליו להשתמש בשם כדי לשנות את העידן ולייצגו, כי שם אחד אינו יכול לייצג את אלוהים עצמו באופן מלא. וכל שם יכול לייצג רק את טבעו של אלוהים במהלך עידן מסוים ועליו לייצג רק את עבודתו. לפיכך, אלוהים יכול לבחור כל שם המתאים לטבעו, כדי לייצג עידן שלם.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

"יהוה" הוא השם שהיה לי במהלך עבודתי בעם ישראל, ומשמעו אלוהיהם של בני ישראל (עמו הנבחר של אלוהים), שיכול לרחם על האדם, לקלל את האדם ולכוון את חייו של האדם. משמעו האל בעל העוצמה האדירה ומלא החוכמה. ...כלומר רק יהוה הוא אלוהיו של עם ישראל הנבחר, אלוהי אברהם, יצחק ויעקב, אלוהי משה ואלוהי עם ישראל כולו. לכן בעידן הנוכחי, כל בני ישראל למעט שבט יהודה עובדים את יהוה. הם מעלים לו קורבנות על המזבח ומשרתים אותו, כשהם לבושים בגלימות כהונה במקדש. מה שהם מייחלים אליו הוא שיהוה ישוב ויופיע. ...השם יהוה הוא שם מיוחד לעם ישראל שחי בכפוף לחוק. בכל עידן ובכל שלב בעבודה, שמי אינו חסר בסיס, אלא יש לו חשיבות ייצוגית: כל שם מייצג עידן אחד. "יהוה" מייצג את עידן החוק, והוא תואר הכבוד לאל שעם ישראל עבד.

מתוך 'המושיע כבר חזר על "ענן לבן"' ב'הדבר מופיע בבשר'

בעידן החוק, עבודת הנחייתו של האדם נעשתה תחת השם יהוה, ושלב העבודה הראשון התבצע על פני האדמה. עבודת השלב הזה היתה לבנות את בית המקדש והמזבח, ולהנחות את עם ישראל ולעבוד בקרבו בעזרת החוק. על ידי הנחיית עם ישראל, הוא קבע בסיס לעבודתו על פני האדמה. מן הבסיס הזה, הרחיב את עבודתו אל מעבר לישראל, כלומר, החל מישראל, הוא הרחיב את עבודתו כלפי חוץ, כדי שדורות מאוחרים יותר ילמדו בהדרגה שיהוה הוא אלוהים ושיהוה ברא את השמיים והארץ וכל הדברים, יצר את כל הברואים. הוא הפיץ את עבודתו בעם ישראל. ארץ ישראל היתה המקום הקדוש הראשון לעבודתו של יהוה על פני האדמה, ועבודתו המוקדמת ביותר של אלוהים על פני האדמה היתה בכל רחבי ארץ ישראל. זו היתה עבודת עידן החוק.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

שמו של ישוע סימן את תחילתו של עידן החסד. כשישוע החל לקיים את כהונתו, החלה רוח הקודש להעיד בשם ישוע, ולא דובר עוד על שמו של יהוה, ובמקום זאת רוח הקודש החלה בעבודה החדשה בעיקר תחת שמו של ישוע. מאמיניו נשאו עדות לישוע המשיח, והעבודה שעשו היתה אף היא למען ישוע המשיח. משמעות סיומו של עידן החוק והתנ"ך היתה כי העבודה שהתבצעה בעיקר תחת שמו של יהוה באה אל קצה. לאחר מכן, שמו של אלוהים לא היה עוד יהוה, אלא הוא התקרא ישוע, ומכאן ואילך, רוח הקודש החלה את העבודה בעיקר תחת שמו של ישוע.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

"ישוע" הוא עמנואל, ומשמעו קורבן החטאת המלא באהבה ובחמלה, אשר מושיע את האדם. הוא עשה את העבודה של עידן החסד, הוא מייצג את עידן החסד, והוא יכול לייצג רק חלק אחד מתוכנית הניהול. ...רק ישוע הוא גואל האנושות. הוא קורבן החטאת שגאל את האנושות מחטא. כלומר שמו של ישוע בא מעידן החסד, והתקיים משום עבודת הגאולה בעידן החסד. שמו של ישוע התקיים כדי לאפשר לבני האדם בעידן החסד להיוולד מחדש ולזכות בישועה, וזהו שם מיוחד לגאולת האנושות כולה. על כן, שמו של ישוע מייצג את עבודת הגאולה ומסמל את עידן החסד. ..."ישוע" מייצג את עידן החסד, והוא שמו של אלוהי כל בני האדם שזכו לגאולה במהלך עידן החסד.

מתוך 'המושיע כבר חזר על "ענן לבן"' ב'הדבר מופיע בבשר'

בעידן החסד, שמו של אלוהים היה ישוע, ומשמעות הדבר היא שאלוהים היה אל שהושיע את האדם ושהוא היה אל אוהב ומלא חמלה. אלוהים היה עם האדם. אהבתו, חמלתו וישועתו ליוו כל אדם ואדם. האדם יכול היה לזכות בשלוווה ושמחה, לקבל את ברכתו, לקבל את חסדיו הגדולים והרבים, ולקבל את ישועתו, רק אם קיבל את שמו ונוכחותו. באמצעות צליבתו של ישוע, זכו כל חסידיו לישועה ונסלח להם על חטאיהם.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

כשיבוא העידן האחרון – העידן של אחרית הימים – שמי ישתנה שוב. לא אקרא יהוה, או ישוע, וקל וחומר שלא אקרא המשיח, אלא אקרא האל הכול יכול רב-העוצמה בכבודו ובעצמו, ובשם הזה אביא את העידן כולו לקצו. פעם נודעתי כיהוה. נקראתי גם המשיח, ופעם בני האדם קראו לי ישוע המושיע, משום שהם אהבו אותי וכיבדו אותי. אולם כיום אני לא יהוה או ישוע שבני האדם הכירו בימים עברו – אני האל שחזר באחרית הימים, האל שיביא את העידן לקצו. אני אלוהים עצמו שקם בקצווי ארץ, ששופע בכל טבעי ומלא סמכות, כבוד ותפארת. בני האדם מעולם לא באו איתי במגע, מעולם לא הכירו אותי, ומעולם לא הכירו את טבעי. מאז בריאת העולם ועד היום, איש לא ראה אותי. זה האל שמופיע במהלך אחרית הימים אך נסתר מבני האדם. הוא שוכן בקרב בני האדם באמת ובתמים, כמו השמש הבוערת והאש הלוהטת, והוא מלא עוצמה ושופע סמכות. אין אפילו אדם אחד או דבר אחד שלא אשפוט בדבריי, ואין אפילו אדם אחד או דבר אחד שלא יטוהר באש הלוהטת. בסופו של דבר, דבריי יברכו את כל האומות, ודבריי גם ינפצו את כל האומות לרסיסים. כך יראו כל בני האדם במהלך אחרית הימים שאני המושיע שחזר, שאני האל הכול יכול שכובש את כל האנושות, ושהייתי פעם קורבן החטאת של האדם. אולם באחרית הימים אני גם הופך ללהבות השמש ששורפות את הכל, ואני גם הופך לשמש הצדקה שחושפת את הכל. זו עבודתי באחרית הימים. בחרתי בשם הזה ואני ניחן בט

מתוך

בשורת מלכות השמיים